טבח יוזפוב

ב -20 ביוני 1942 גדוד משטרת המילואים 101 מהמבורג, המורכב מאחד עשר קצינים, חמישה מנהלים ו -486 איש יצאו במשאיות לעבר פולין. כעבור כמה ימים הם הגיעו לעיירה בילגוריי, מדרום לובלין. כאן נאמר להם לראשונה מטרת משימתם: לגרש את היהודים מהעיר יוזפוב הסמוכה. למחרת בבוקר הוצא לכל גבר שוט של עור שור שישמש אותו להדחת הקורבנות מבתיהם. כל מי שהתנגד היה אמור להיות נורה במקום. 'הפעולה' הראשונה הייתה ריכוז היהודים מגטו יוספוב.

הדבר נעשה באכזריות רבה ביותר, גוויות יהודיות היו זרועות בכל הגטו. כל היהודים, שוכבים חולים בבתי החולים, נורו פשוט במקום ששכבו, חיילים רוסים שנפצעו התעלמו לחלוטין. החיים בחיים התאספו בשוק העיירה ואז צעדו בקבוצות אל היער שבפאתי העיירה. מחולק לחוליות הרג של שמונה עד עשרה גברים, כל אחד מגדוד 101 יבחר קורבן, גבר, אישה או ילד ואז היה הולך בתיק יחיד במקביל לאתר ההרג. שם הוטל על הקורבנות לשכב, עם הפנים כלפי מטה, בשורה על האדמה כדי לחכות לכדור הבלתי נמנע בחלק האחורי של הראש.

הליך זה חזר על עצמו שוב ושוב לאורך כל היום שבסיומו, מדי הרוצחים היו ניתזים בדם, חומר מוח ושבר עצמות. שלושים אנשי מחלקת הפלוגה השנייה של סגן קורט דרוקר, ירו בין מאתיים לשלוש מאות יהודים בתוך ארבע שעות. באותו יום, למעלה מ -1,200 יהודים הושלכו, הגופות הושארו לראש העיר הפולני של יוזפוב כדי לארגן קבורה.

לא כל חברי גדוד 101 של המשטרה אישרו את המשימה אותה התבקשו לבצע, ואחרי ההריגות הראשונות, ביקשו לקבל סליחה. באופן מפתיע, הרבה בקשות מסוג זה נענו מכיוון שתמיד היו מספיק מתנדבים למלא את מקומם. במשפטי פשעי המלחמה לאחר המלחמה הורשעו 21 מאנשי גדוד 101 במשטרה, 14 נידונו למוות בתליה.